top of page

האזרח ג׳ הוא פרויקט כתיבה שעוסק בשאלה אחת:

איך אנחנו בונים ישראל טובה יותר?

בבסיס הציונות תמיד עמדה המחשבה הרעיונית, והיא התשתית שעליה בנינו מדינה. אך בצומת שבה אנו נמצאים - את היסודות הללו איבדנו, ונותרנו עם מחנות חלולים וקרבות שווא.

באמצעות הטורים והספרים שלפניכם, הפרויקט מבקש להחזיר את השיח הרעיוני למרכז הבמה, ובכך לקדם את בנייתה של ישראל טובה יותר.

זוהי משימת הדור שלנו. 

׳שיעור אזרחות׳ הינו הספר הראשון שיוצא לאור במסגרת הפרויקט. הוא מנתח את מציאות חיינו, ומנמק כיצד רוב התחלואים של ישראל הם תסמינים של מדינה שאינה משרתת את אזרחיה; כיצד ישראל אינה עושה זאת מכיוון ששיטת הממשל שלה מעולם לא נבנתה לכך; וכיצד העיוורון שלנו לבעיית השורש הזו הופך אותנו למכשול המרכזי בדרך לפתרון.

לצד הכשלים בשיטת הממשל, הספר גם מציע פתרונות וסולל את הדרך למימוש שלהם, כתשתית רעיונית לתיקון שישראל זקוקה לו.

רשמים ומחשבות

הצעד הראשון בתיקון הוא לחזור לשיח רעיוני.

הציונות תמיד הייתה תנועה של מעש, אך בבסיסה היא תנועה רעיונית. הרעיונות האלה הציתו את הדמיון של עם שלם, והם לא נוצרו יש מאין: היו לנו דורות שבחרו לפתח אותם ולפעול לאורם.

בפני הדור שלנו מונחת בחירה דומה. אם נבחר נכון, הדור הזה יוכל לבנות ישראל שבה כולנו יכולים לחיות יחד, ושבה כל אחת מאיתנו יכולה לחיות את חייה.

זוהי משימת הדור שלנו. 

גם הזהות שלי אינה חשובה. ישראל יקרה גם לי וגם אני מרגיש שקרה לנו משהו: הפכנו לחסרי סבלנות ולרדודי מחשבה. אנו פוסלים רעיון או מקדשים אותו לפי זהות דוברו, ומתקשים להקשיב למי שחושב אחרת.

ההתנהגות הזו מעמיקה את הפילוג, מרדדת את הדעת ומטפחת את הפחד. יתרה מכך, היא מונעת מאיתנו לגעת בבעיות השורש ולהגיע לפתרונות.

המציאות הזו לא נוצרה היום, אבל זוהי הבחירה שלך ושלי אם לשנות אותה. 

המילים הללו נכתבות מתוך כאב על המקום שאליו הגענו, אהבה לארץ הזו ואמונה שעוד אפשר לתקן. 

אני כותב לך, אבל איני יודע מי את. אולי את אמא. או נערה. או סבתא. אולי את חילונית. או חרדיה. או מתנחלת. או ערביה. אולי את ירושלמית אוהדת בית״ר או תל-אביבית אוהדת הפועל. 

איני מכיר אותך אך אני מקווה שאת יכולה להיות כל אחת מאלו. בישראל שבה אני מבקש לחיות, זה גם לא אמור לשנות. 

  • מי עומד מאחורי הפרויקט?
    למרות שחיפוש פשוט יוביל אותך אל התשובה, הפרויקט עושה בחירה מכוונת שלא לשים את זהות הכותב במרכז. למה? כדי שנתרכז ברעיונות ולא באנשים. לצד זאת, קריאה של הכתבים תאפשר לך לשרטט תמונה די בהירה של הכותב. אני יליד הארץ, דור ראשון, בן זוג ואבא. ברקע שלי אני יזם טכנולוגי ושירתתי מספר שנים בשירות קבע. חשוב מכל אלו - אני אוהב את הארץ הזו ומאמין בה, למרות שלפעמים קשה. בחרתי בחירה מודעת לחיות כאן את חיי, ולעשות כמיטב יכולתי לתרום לתיקון שלה. זו תרומתי הצנועה.
  • מדוע המיקוד הוא במחשבה רעיונית ולא בעשייה?
    אין ספק שישראל זקוקה לתיקון, ושתיקון מצריך עשייה. עם זאת, שום תיקון לא יתקיים ללא מחשבה רעיונית שתנחה אותו, ונכון להיום - המחשבה הזו כמעט ואינה קיימת בשיח הציבורי. לכן, למרות שעשייה היא תנאי הכרחי לתיקון - פרויקט זה מתמקד במחשבה הרעיונית, ובה בלבד.
  • מדוע הכתיבה בפרויקט היא (לרוב) בלשון נקבה?
    אחת הביקורות המרכזיות שמוצגת בפרויקט כלפינו, הישראלים, נוגעת לנטייה שלנו שלא להקדיש מספיק זמן להבנת הבעיות שמולנו, ובמקום זאת - לקפוץ קפיצת ראש לבריכות הפתרונות הריקות ממים. הוא הדין סביב סוגיית הכתיבה בלשון זכר-נקבה. המציאות היא כואבת אך ברורה: השפה העברית איננה בנויה לשוויון מגדרי, וזו בעיה. במצב כזה, היינו מצפים שעם שהצליח להביא לנס הלשוני של חידוש שפתו, להפריח את השממה ושאר ירקות - היה מצליח למצוא פתרון סביר לבעיה הזו, וכולנו היינו יכולים להתקדם הלאה. ​ במקום זה, מה עשינו? החלטנו להכפיל הכל. כל משפט יהפוך לשברי משפט וכך - נחל זורם של מילים הופך לסדרה של סכרים לשוניים. לכ.י תבנה.י ככה מדינה. ​ לי אין הסמכות או הידע לפתור את הבעיה הזו, אבל אני יכול לבחור אחרת: אני כותב בלשון נקבה. זה פשוט, זה מכיר בבעיה, ואם עד היום - נשים סחבו את הנטל של ׳הודעה זו כתובה בלשון זכר אך מיועדת לנשים וגברים כאחד׳, הגיע הזמן שגם הגברים יסחבו קצת. גם ככה הם לא סוחבים. כעת, אפשר להתרכז ברעיונות עצמם?
  • איפה הטוקבקים?
    אין טוקבקים, לא פספסת שום דבר. הפרויקט הזה נבנה כדי שנוכל להעמיק את הבנתנו את המציאות וכדי שנוכל להגיע לפתרונות אמיתיים לבעיות השורש. בשביל זה צריך להעמיק, בשביל זה צריך להקשיב ובשביל זה צריך לדבר. ושום דבר מזה מאלו לא באמת קורה בטוקבקים. אני יותר מאשמח לכל תגובה או שאלה תגובה - נוקבת ככל שתהיה - אבל בואו נעשה את זה בשיח שהמטרה שלו היא לדבר. בכל עמוד באתר יש מקום לשלוח את התייחסות דרך המייל, ואני יותר מאשמח להתחיל בשיח.

© 2025 כל הזכויות שמורות. יצא לאור לראשונה ביום העצמאות ה-75 למדינת ישראל, 2023

bottom of page